ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה חוזרת של המבקשת לעכב ולבטל את הליכי המכר של הנכס נשוא הדיון בתובענה זו עד לדיון בתגובת המשיב. כן מתבקש בית המשפט מתבקש לקצוב את חובה של המבקשת ברוח הדיון שהתקיים ביום 26.1.14, שבו נדונה בקשה קודמת של המבקשת למתן צו מניעה זמני שימנע את פינויה מן הנכס עד לסיום הדיון בהמרצת הפתיחה שהגישה. המבקשת עותרת כי בית המשפט יורה על חישוב ריבית הלוואות הנהוגה במוסדות בנקאיים חלף הריבית ההסכמית שמכוח ההסכם שבין הצדדים וכן כי יתאפשר למבקשת לפרוע את חובה תוך חודשיים מיום מתן ההחלטה בבקשה זו.

2.ב"כ המבקשת מנמק את בקשתו בעובדה כי מדובר בריבית נשך המגעת כדי 76% לשנה שעל בית המשפט להתערב בה ולא להתיר אותה. הוא מוסיף כי כל אדם זכאי למדור ואם לא יינתן הצו המבוקש כי אז תפגע זכותה זו של המבקשת.

3.המבקשת צרפה לבקשה הנוכחית אישור מקרן אקספו שמתוכו ניתן ללמוד כי היא חברה שעוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות. בהסתמך על אותו אישור מבקשת המבקשת כי תינתן לה ארכה בת חודשיים להסדרת הלוואה בסך של 2.5 מיליון ש"ח שמתוכה תוכל להעביר סך של 2.2 מיליון ₪ לאחר ניכוי הוצאות ההקמה של ההלוואה.

4.ב"כ המשיב מתנגד לבקשה לעיכוב וביטול הליכי המכר בין היתר מן הטעמים הבאים:

ראשית הוא טוען, כי נפל פגם בעריכת התצהיר ומבקש ללמוד כי אין מדובר בתצהיר אמת לאור צורת החתימה של המבקשת.

שנית, הבקשות לעיכוב ולביטול הליכי המכירה הינן בקשות לצו מניעה ולצו עשה בהתאמה. בקשות אלו נדונו ונדחו על ידי מספר מותבים לרבות בית המשפט העליון עוד טרם הפינוי של הנכס. כיום לאחר שהנכס פונה אין כל הצדקה להיעתר לבקשה ומכל מקום המבקשת לא הצביעה על עובדות חדשות שמהוות שינוי נסיבות שיצדיק הגשת בקשה נוספת זו.

שלישית, המשיב קיבל פניות לרכישת הנכס בעקבות פרסומים שעשה ואם יינתן צו כמבוקש בשלב זה של הליכי ההוצל"פ יהיה בכך כדי להרתיע רוכשים פוטנציאליים שסמכו ידם על מנגנון ההוצאה לפועל

על כן אין להיעתר לבקשה לעיכוב ולביטול הליכי המכר.

5.באשר לבקשה לקצוב את החוב לסכום של 2.2 מיליון ₪ טוען המשיב כי בבקשה זו גלומה העמדה כי ככל שבית משפט יקצוב את החוב על סכום גבוה יותר מן הסכום הנ"ל, כי אז מתייתרת הבקשה כולה.

לגופה של בקשה טוען המשיב כי מן הפן העובדתי - גם המבקשת יודעת שהחוב גבוה מן הסכום המוצע על ידה בבקשה זו וזאת על פי דבריה היא במסמך מיום 30.1.14 שהגישה לבית המשפט. מן הפן המשפטי - כי סיכויי התביעה אינם גבוהים כפי שקבע בית משפט זה וקביעה זו אושרה בבית המשפט העליון.

ב"כ המבקשת לא נכח בדיון שהתקיים ביום 26.1.14 ועל כן לא יכול לדעת מהי אותה רוח שנשבה בדיון. אין כל אסמכתא לפיה יש לקצוב את החוב לסכום של 2.2 מיליון ₪. גובה החוב עומד על כ – 3 מיליון ₪ בחלוף 3 שנים ממועד שנקבע לפרעון ההלוואה.

מדובר בריבית בשיעור של 2.1% בצירוף מע"מ לחודש כאשר ההלוואה הייתה אמורה להיות מוחזרת כעבור תקופה בת כ – 5.5 חודשים.

6.באשר לבקשה למתן ארכה בת 60 ימים לפרעון החוב – טוען המשיב כי עתירה זו תתייתר מקום שבית המשפט לא ייעתר לבקשה לעיכוב הליכי המכר ולקציבת החוב, לרבות כל הוצאות הכינוס, על 2.2 מיליון ₪.

מתוך המסמך שצורף לבקשה עולה כי ההבטחה שעליה סומכת המבקשת מותנית במספר תניות שלא הובאה כל ראיה שהתמלאו. אף ב"כ הנוכחי של המבקשת מציין בבקשה כי אותה חברה מלווה לא תעבוד בחינם ועל כן טרם הוכן הדו"ח שהינו אחד התנאים לאישור ההלוואה. אישור זה אין בו כל התחייבות למתן הלוואה והוא מוגבל במועד.

המשיב מפנה אף למסמך קודם שהגישה המבקשת בתיק זה ביום 30.1.14 ובו הודיעה שבנק מזרחי טפחות אישר לה הלוואה בת 2.2 מיליון ₪, אך משום מה אישור זה התפוגג והביא את המבקשת לפנות לקבלת הלוואה מחברה שגובה ממנה עמלה בשיעור של 300,000 ₪.

7.אין לאפשר למבקשת לטעון טענות עובדתיות חלופיות ושונות בהליך בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז ובהליך שבפניי.

8.המשיב מוסיף ומעלה טענות שהעלה במסגרת הבקשה לצו מניעה המקורי בתיק זה ולא ראיתי לשוב עליהן.

9.ב"כ המבקשת השיב לתגובת המשיב והוסיף טענות וביניהן:

התצהיר התומך בתגובה אינו מידיעתה האישית של גב' רוזנברג שנתנה אותו. הוא מפנה למשל לטענות באשר לשיחות שהתקיימו בין מזכירת משרדו של המשיב לבין ביתה של המבקשת.